קטגוריה: הורות ומשפחה

שאלה של איזון

אם נשאל אדם איזו תקופה דומה ומזכירה לו את ימי ספירת העומר? סביר להניח שהוא יענה: "ספירת העומר דומה לימי בין המיצרים, ימי האבלות על חורבן המקדש". בתודעה הכללית ימי ספירת העומר נתפסים כימי אבל – לא מתחתנים, לא מסתפרים ומתגלחים, לא מקשיבים למוסיקה ועוד. האם פעם חשבתם שימי ספירת העומר הם ימי חג? מין חול-המועד ארוך?

לשוב אל עצמנו – לקראת לפסח

ניחוחות החג כבר באוויר, האביב מתגלה והולך בטבע ובנשמה. הבריאה יוצאת מחשיכת החורף לאור עולם.
"עבדי זמן – עבדי עבדים הם. עבד השם הוא לבדו חפשי". (רבי יהודה הלוי) 
חירות אינה חופש, הפקרות, או שחרור ממחויבות. חירות היא נאמנות פנימית לעצמך, לתכלית. 
כמה יקר לעורר שיח ודיון בשולחן הסדר על מהותה של החירות.
ניתן פה מספר הצעות ללימוד משותף ומספר תרגילים משפחתיים שעושים אווירה טובה:

אמאל'ה, חופש! הרבנית דנה תירוש

אימהות רבות חשות מאוימות מהחופש גדול: מה אעשה עם הילדים במשך כל הזמן הזה? מאיפה יהיו לי רעיונות להעסיק אותם בכל רגע? האם תהיה לי סבלנות?
ההמלצה שלי היא: קחי לעצמך כמה דקות, על כוס קפה או גלידה, והזכירי לעצמך: אני אימא שלהם. קיבלתי אותם באופן מדויק מריבונו של עולם ואני הכי מתאימה להם.  בע"ה אצליח להיות איתם בתקופה זו, ומה שאצליח לעשות בה – זה טוב.

הכול אני יכול בחופש הגדול…

נסו לדמיין מפגש בשדה התעופה בין עולה מבריה"מ ועולה מצרפת. ללא מאמץ אפשר לתאר את הקשיים בתקשורת, את חוסר ההבנה והפערים המנטאליים שבין השניים. הפער ביניהם עלול לשמש משל לפער בין הורים וילדים, דקה אחרי שהצלצול האחרון נשמע בבית הספר ו- יוצאים לחופש.

עשרת ימי תשובה עם הילדים

הימים שאנו נמצאים בהם מכונים בפי העם: ימים נוראים. ואולם, לילדים – אסור שהימים הנוראים יהיו ויורגשו כנוראים!

אמא אשמה?!?

מדוע הורים מרגישים אשמה? האם רגש האשמה הוא חלק אינטגראלי בהורות? איך הגענו למצב בו אנחנו נותנים כל-כך הרבה ומרגישים שאנחנו לא בסדר? יש מחשבה המלווה אותנו יומם וליל, מנקרת ושואלת: "האם עשיתי מספיק"?

"מה נשתנה?" – מלמדים את הילדים לשאול

הילד הצעיר, הוא בטבעו "יצור" שואל. זוהי דרכו להכיר את העולם החדש לו כל כך. הוא אינו מכיר עדיין את סדרי הטבע והחיים, וחלקם חדשים לו. כל יום הוא מגלה דבר חדש, אצלו – פסח זה כל השנה