כמו גלגל בתוך גלגל – שאיפה לזוגיות הרמונית
מהי המטרה שלנו בבניית בית? מהי הזוגיות אותה אנו רוצים לרקום? ניתן לחיות כשותפים במובן המינימאלי של המושג. כמעט כל אישה יכולה לחיות ביחסי שותפות נורמאליים עם כל איש, להביא ילדים לעולם, לגדל משפחה, להתפרנס, לצאת לנופש מדי פעם ולהזדקן יחדיו. ישנם זוגות שהזוגיות שלהם מסתכמת בשותפות, היא דואגת לבית, הוא לפרנסה. לא משנה אם הבעל נמצא או לא נמצא בבית, הדעות של בני הזוג יכולות להיות מנוגדות, הם כמעט שלא משוחחים שיחות עמוקות, כל אחד מגיע ממגזר אחר ועבורם חיי הזוגיות יהיו מספקים וטובים. שאיפות רדודות ביחס לזוגיות מצמיחות זוגיות שטחית.
אפשר לשאוף לבנות זוגיות ומשפחה בצורה שלמה הרבה יותר. המשל לחיי זוגיות טובה הם גלגלי שיניים. בחור ובחורה רווקים, מסתובבים בעולם, כל אחד מסתובב בעולמו ולכל אחד בלי יוצא מן הכלל יש 'שפיצים' דוקרניים, ו'חללים' ריקים באישיותו. מה הכוונה 'שפיצים' ו'חללים'? הבחור דוקרני בדיבור, בחור אחר עדין מדי, שלישי איננו מתחשב. היא מפוזרת, אחרת ביקורתית מדי, שלישית אינה החלטית מספיק, קצת רחפנית. לכל אחד יש 'שפיצים' שהוא לומד לעטוף ולהסתיר. כשעוטפים את השפיצים בסלוטייפ, וממלאים את החללים שבין השיניים בפלסטלינה, החסרונות אינם מורגשים, ודוקרים מעט פחות. כאשר איש ואישה נפגשים ומתחתנים, הם מתחילים לשלב את המעגלים שלהם זה בתוך זה, מתחילים להיכנס אחד לתוך השני במובן הרוחני. בדרך כלל במקום שלאחד יש 'שפיץ' לשני יש 'חלל'. בני הזוג לומדים, בהדרגה, להיכנס זה לתוך חסרונותיו של האחר ולהתמלא זה מיתרונותיו של זה. זו מערכת של התחברות רוחנית, וגם כמובן ההתחברות גופנית-ביולוגית הנצרכת לכך. עיקר ההתחברות היא במישור הרוחני, באופן שלמעשה כל אחד מתקן איזשהו חסר אצל חברו.
לפני כמה שבועות התקשרה אלי אישה. היא צעקה וצעקה וסיפרה שבעלה קנה מכונית בלי להתייעץ איתה. כבר בנסיעה הראשונה, התברר שיש תקלה שמצריכה תיקון שעלותו עומדת על 4,000 ₪! "למה הוא לא שאל אותי? יש לנו הוצאות דחופות יותר, הוא זרק 7,000₪ בקניית הרכב, ועכשיו עוד אלפי שקלים מחשבון הבנק המתרוקן שלנו!!"
זאת דוגמה לבעל שאינו שקול בדעתו ואשתו שקולה יותר, לעיתים היא יכולה להיות שקולה מדי. לכל אחד מהם יש 'שפיץ', חיסרון שבן זוגו יכול להשלים. אפשר לצאת לדו-קרב שיימשך כל שנות הנישואים, ואפשר להשלים זה את זו בצורה בריאה. סיכמתי עם בני-הזוג שהם חותמים על מסמך שהוא לא מוציא הוצאה גדולה בלי לשאול את אשתו. ניחמתי את הזוג הצעיר: "הפסדתם הרבה כסף אבל היה כדאי, האיש למד לקח ומעתה תחיו חיי משפחה בריאים יותר".
המגמה שעומדת לנגד עינינו היא לבנות "בניין עדי עד", לבנות בית עם אותה החדירה של גלגלי השיניים שמסובבים זה את זה. נשים לב, כשגלגלי שיניים מסתובבים, כל גלגל מסתובב בכיוון אחר, אחד עם כיוון שעון והאחר נגד כיוון השעון. הם מסובבים זה את זה בכיוונים הפוכים. כך דרכם של איש ואישה, כל אחד מבני הזוג שונה, ומסתובב בכיוון הפוך לבן זוגו, כל זאת מתוך דבקות, השלמה ואחדות. המטרה שעלינו להציב לעצמנו היא בניית זוגיות הנמשלת לגלגלי שיניים שמתחברים ויונקים זה מזה. עלינו להקים משפחות שהזוגיות בהן מאוחדת, עמוקה ומשלימה.
הדימוי בדברי חז"ל "כאילו בנה חורבה אחת מחורבות ירושלים" איננו דימוי סתמי. אבן הבניין הבונה את עם ישראל היא המשפחה היהודית. עם ישראל איננו בנוי מאנשים בודדים. איש יחיד או אישה יחידה אינם מהווים אבן בבניין האומה, את עם ישראל בונות משפחות. וכאשר ירבו יותר ויותר זוגות הבונים בית וזוגיות בריאה, עם כניסה עמוקה זה לתוך חייו של זה, מתוך בירורים גדולים, כן ייטב לעם ישראל. העם כולו ילך ויבנה מתוך המערכת הזוגית שבתוך הבית פנימה.
מתוך הבנת הזוגיות באופן זה ברור שההחלטה להינשא צריכה להיות שקולה, שכן החלטות מהירות וחפוזות עלולות להתברר כטעויות. לא מומלץ להחליט אחרי שתי פגישות, כדאי להיפגש יותר, כדי לדעת שהננו עומדים על בסיס איתן ומשותף, בסיס שלא יתערער במהלך השנים. מאידך לא נכון להיפגש במשך חודשים ושנים ולא להגיע להחלטה בנוגע לחתונה, שהרי "מה' אישה לאיש", "ארבעים יום קודם יצירת הוולד, יוצאת בת קול ומכריזה בת פלוני לפלוני".
לא ניתן לצפות מה יקרה בעוד שנתיים וחמש שנים. לנו יש את המבט האנושי, קצר הראיה והמצומצם שדרכו אנו רואים את המציאות ועל פיו בוחרים בן זוג. אנו משרטטים בדמיוננו דמות אשר עימה אנו רוצים להקים את ביתנו, וכאשר בן או בת הזוג תואמים לאותה דמות, הננו מקבלים את ההחלטה להינשא – כאן ועכשיו! זה הבחור המתאים לשאיפותיי, זאת הבחורה הנראית לי כאשתי לעתיד. ההחלטה מתקבלת על פי הנתונים אשר עומדים לפני.
הציבו לכם מטרות- צעדים ראשונים בחיפוש בן-זוג
לפני כל מסע שאנחנו יוצאים אליו, עלינו להציב מטרה. להיכן אנו שואפים להגיע? כל מורה טובה יודעת שהשלב הראשון בהכנת שיעור הוא לכתוב מטרה – מהי מטרת השיעור? קל וחומר שעלינו להציב מטרות בדרך לבניית בית. המטרה צריכה להיות מסומנת: 'אני מחפשת בחור טוב וירא שמים'. המטרה לא צריכה להיות מצומצמת וממוקדת; תושב המרכז, בן בכור, הולך עם חולצות משובצות מחוץ למכנסיים, לומד עד שתיים וחצי ואז יוצא לעבוד וחוזר הביתה בשבע…
לא כדאי להינעל על מגזר מאוד מסוים, ולהגביל את החיפוש לטווח גיל מצומצם ולבוגר מסגרת לימודית מסוימת.
מובן שיש לחשוב ולהחליט: האם בבית שאני עומד/ת לבנות תהיה מחויבות מלאה להלכה? האם ניגע זה בזה לפני החתונה? [אינני מתייחס לפן ההלכתי שכמובן אוסר מגע] האם תהיה בבית טלוויזיה? האם עיקר חיינו יושקע בלימודים או בעבודה? לאלו מוסדות חינוך בדעתנו לשלוח את הילדים? אלה הן נקודות עקרוניות ומהותיות. אם כל אחד מתבצר בעמדתו, יש לבדוק האם כדאי להמשיך את הקשר. חילוקי דעות בנושאים מהותיים מובילים לצערנו לא אחת לכדי גרושים.
אחרי החתונה זה יעבור – שינויים בבני הזוג לאחר החתונה
חיי הנישואים מזמנים שינויים ותמורות רבות. בשלב הרווקות צריך להיות מוכנים לכך שאחרי הנישואים נשתנה. אם לא נהיה מוכנים לעבור שינויים, לא נוכל לחיות חיי נישואים באופן חי ומלא.
כרווקים, גלגלי השיניים שלנו מלאים בבוץ וברפש. קנינו לעצמנו קניינים אישיותיים חיצוניים שאינם שייכים לאמיתת חיינו, נראה לנו שאנחנו בעלי תכונות כאלה ואחרות, ולמעשה אלו הן עטיפות המכסות את האישיות העצמית שלנו.
לאחר הנישואים בא/ה האיש/ה ומבהיר/ה לנו שההרגלים האלה חיצוניים לנו. ומי יגרום לשינוי? בן הזוג! האישה משנה את בעלה באופן שקט, כמים שקטים החודרים עמוק. האיש משנה הרגלים באשתו בדרכו שלו. בתהליך ארוך, כל אחד מבני הזוג הצעיר לומד להשיל מעליו את החוצצים, להוציא את הבוץ המפריע לגלגלי השיניים להסתובב, להיפרד מהרגלי הרווקות שאינם שייכים לעצמיותו האמיתית.
בכל מוצ"ש הבחור רגיל לצאת למפגש עם חבריו. בשעה טובה הוא מתחתן, ולאחר החתונה, במוצ"ש, אומר יפה שלום לאשתו ויוצא. הכלה הצעירה שואלת: "לאן אתה הולך? הרי התחתנו", – "מה, אני אפסיד את החברים בגלל שהתחתנתי?". זאת דוגמה קלאסית להרגל החייב להשתנות אחרי החתונה. החברות מקבלת מימד אחר בחיי הנישואים.
אני ממליץ להתבונן בנכונות של הבחור/ה לשינויים. נקודה זו יכולה להוות נקודת מבחן משמעותית, כיון שקשה מאוד לחיות עם אדם שאינו מוכן להשתנות. וכשם שאנו מצפים למצוא בבן הזוג נכונות לשינויים, כך גם נדרוש מעצמנו, גם אנו צריכים להיות מוכנים להשתנות ולהתגמש. איך יודעים אם הבחור/ה מוכן/ה לשינויים? איך אדע האם אני עצמי מוכן/ה לערוך שינויים? למשל, כשמקבלים הערת ביקורת, האם הביקורת מתקבלת כנזיפה? האם התגובה להערה היא התקפה חוזרת? אדם החש שהוא ביקורתי מדי, צריך לעבוד על מידה זו בנפש, ללמוד לראות את הטוב במציאות. יש דברים רבים וטובים החולפים על פנינו ואיננו מבחינים בהם ואיננו מוקירים אותם. כשרואים טוב יש לשבח אותו.
זהו יסוד חשוב ובסיסי לקראת החלטה על נישואין.
לסיכום: הזכרנו שלוש נקודות: האחת – הנכונות שלנו לשינויים, השניה – נכונותו/ה של בן/בת הזוג לשינויים, והשלישית – פיתוח עין טובה, עין חיובית הרואה את הדברים הטובים אשר בסביבתה.
שימו לב! – דגשים ואזהרות בבניין הנישואים
במפגשים לפני החתונה צריך לבחון; שכל ישר, רצינות, אחריות, כל אחד ואחת על פי הבנתו. מה שאצל אחת יהיה שכל ישר עבור חברתה יהיה שכל עקמומי. כל אחד מחפש מה שעבורו מייצג אחריות ורצינות.
פירוש המילה 'שידוך' היא שקט. אחד המדדים לבחינת הקשר היא מידת השקט הנפשי, הרגיעה והביטחון שהזיווג נוסך בבני הזוג. האיש צריך להעניק לאישה שלווה וביטחון כלכלי. גם אם הבחור לומד בישיבה או משרת כחייל בסדיר, האישה צריכה לחוש רגועה ושלווה. אישה אחת מרגישה רגועה כשבעלה לוחם בשכם, ואחרת רגועה כשהוא יושב במשרד. תחושת שלווה היא סובייקטיבית, ולכל זוג יש את פיסת השלווה המתאימה לו.
הכתוב מלמדנו: "ואהבת לרעך כמוך". התורה מצווה על כולם לאהוב את כולם, זה נכון לגבי נשים ונשים, גברים וגברים ואפילו נשים וגברים, כולם אוהבים את כולם. מה הכוונה שאיש יאהב את אשת חברו? הכוונה היא לסימפטיה. רבי יוחנן היה מקדים שלום לכל אחד, אפילו לנכרי בשוק. בוודאי שמותר, צריך וחובה לומר שלום לאישה שאנו נפגשים איתה. ההלכה אוסרת לשלוח דרישת שלום מאיש לאישה משום קירבה. רבים מבינים שאסור לברך אישה לשלום, אך זו טעות מן השורש. יש לברך לשלום מתוך הסימפטיה שיש לכל בריה. רק במקרה שהרהורים מיותרים מתעוררים כתוצאה מברכת השלום אז צריך לגדור גדר. אבל סימפטיה חייבת להיות.
לפני החתונה צריכה להיות תחושת אהבה, אין הכוונה להרגיש בעירת אהבה. האהבה לפני החתונה היא כאין וכאפס לעומת האהבה אחרי עשרים שנות נישואים. כשחיים על-פי משל גלגלי השיניים, אחרי עשרים שנה נמצאים הרבה יותר עמוק אחד בתוך השני. יש חשיפה מתמדת, התפתחות מתמדת. אין גבול להתחדשות הזאת שיש בין בעל ואישה בחיי משפחה, ואחרי עשרים שנה מסתכלים אחורה בחיוך ואומרים – "כשהיינו צעירים – חשבנו שאנחנו אוהבים. ברוך ד' שחשבנו שאנחנו אוהבים, אחרת לא היינו מתחתנים. עכשיו אנחנו מרגישים מהי באמת אהבה".
כשבני זוג נפגשים ומרגישים הערכה הדדית, אפילו הערצה לתכונה מסוימת שנמצאת אצל בן-הזוג, זה מצב חיובי המבטא את איכותו הטובה וכנותו של הקשר. הערכה אינה שוללת ביקורת נוקבת על היבטים אחרים. אם ישנם תחומים ותכונות שבהם הבחור אינו מעורר התפעלות ובנקודה אחת ההרגשה כלפיו היא של הערכה ואף הערצה – מצב כזה יכול לשמש בסיס חיובי לכיוון החופה.
ההיית או חלמתי חלום… דמיון אל מול מציאות בחיי הנישואים
לכל רווק ורווקה יש בראש איזה ציור דמיוני של דמות האישה/ הבעל. למשל האיש מדמיין לעצמו אישה גומלת חסדים, בית הפתוח תמיד לאורחים, החבר'ה קופצים לביקור בערב, אורחים בכל שבת – ממש ביתו של אברהם אבינו בעידן המודרני… בשבוע הראשון אחרי החתונה הוא מזמין חברים לבוא לראות את הבית, בשבת השנייה הוא מזמין אורחים, בשבת השלישית הוא שוב מזמין כמה חברים רווקים. אשתו הצעירה מנסה להסביר בעדינות: "תראה, אין לנו זמן אפילו לדבר, הזמן היחידי שאנחנו נפגשים זה ליל שבת, שבת בבוקר, ובכל פעם שאתה מביא אורחים אין זמן לדבר". ומה עם הבית הפתוח שהבחור חלם עליו? איפה ה'חסד'? האיש מאוכזב, "זו לא האישה שחלמתי עליה". דוגמה נוספת מתחום המהווה מוקש בחיי זוגות רבים – כסף. זהו מוקש גדול בחיי המשפחה וצריך לדעת מראש שיש לדבר, לברר ולדון בנושא, ולהגיע למסקנות טובות ומבורכות. כל אחד מבני הזוג מגיע מבית שונה עם הרגלי צריכה שונים, מה שאצל אחד הוא חיסכון אצל השני הוא קמצנות. בני הזוג צריכים לדון על סדר העדיפויות בהוצאות הבית, על מה מוציאים כסף ובמה חוסכים. לעיתים האישה רוצה להוציא יותר והבעל פחות, ובפעמים אחרות, הבעל מוציא והאישה דווקא רוצה לחסוך. כדי לפרק את המוקשים הללו צריך לדבר ולברר מהם סדרי העדיפויות המשפחתיים.
החלומות לא מתגשמים באופן מלא. בחורה שחלמה על אברך משי עדין מוצאת את עצמה צועדת לחופה לצד בחור תוסס, סוער, 'מסמר הערב'. הבחורה מרגישה נהדר היא תתאר את הרגשתה ותאמר: "יש לו מידות טובות, הוא מוכן לשינויים, מבחינות מסוימות אני מעריצה אותו, אבל לא חשבתי שבעלי יהיה 'כזה'". בהחלט לא כדאי 'להינעל' על דמות מסוימת ולחפש אחריה.
הציור הדמיוני שבראש, אינו בהכרח הדבר הנכון והטוב. יכול להיות שדווקא בחור/ה אחר/ת ממה שדמיינת יתאים לנפשך יותר ממה שחשבת. הגשמת החלום של בית אוהב והרמוני תלויה בעבודה שלנו, בנכונות לנקות את ה'שפיצים' מכל הרפש שדבק בהם, למלא את 'החללים' ולהתקדם ולבנות את האהבה לאורך ימים ושנים.
בניית בתים מבפנים היא המומחיות שלנו.
אנחנו כאן כבר 27 שנים כדי לתת לכם כלים לבניית זוגיות והורות טובה. עם תוכניות לימודים, קורסים מעצימים, וכנסים מקצועיים ופורצי דרך.
הכל כאן בשבילכם,
כי אכפת לנו מהבית שלכם באמת.
כרטיס למפגש עומק עם הרבנית דנה תירוש – עלינו
כי כששניכם לומדים – כל הבית מרוויח
