אחרי ימים מתוחים, כשהדברים מעט נרגעים,
יש הזמנה עדינה לחזור פנימה.
ספירת העומר היא לא רק ספירה של ימים,
אלא ספירה של הלב. 🤍
ימים שבהם אנחנו הולכות ונבנות מבפנים,
לאט, בשקט, צעד אחר צעד.
בין יציאת מצרים למתן תורה,
בין החירות לבין המשמעות.
ועכשיו, בתוך השקט היחסי שנוצר,
אפשר לבחור תנועה אחת קטנה בנפש, להתקדם בה.
משהו קטן ללטש,
מחשבה אחת על מישהו לנקות. 💭
👈 כי ההכנה לקבלת התורה מתחילה
בפנים, במוכנות לשינוי קטן.
ובימים אלה ממש,
משהו בתוכנו נספר, נבנה וּמִתְכּוֹנֵן. 🌸
