כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ נִשְׁבַּר 💔

החיים במרחב המשפחתי –
לא תמיד מתנהלים לפי התסריט שדמיינו.
כן, ברור, ידענו שיהיו אתגרים.
גם מאמצים לקחנו בחשבון ואפילו עייפות ותקופות עמוסות.
אבל הייתה בהם איזושהי חוקיות והגיון מסדר.

ולפעמים – מגיע משהו אחר לגמרי.

טלטלה שמרגישה כמו שבירה.⚡
כאילו הכללים השתנו באמצע המשחק,
והלב נשאר בלי מפה.

'אם השקענו, אם התאמצנו, איך זה לא עבד?'😫

ובתוך המערבולת הזו, כדאי קודם כל לתת מקום לקושי.
כי כשהלב מכווץ וכואב –
קשה להכניס לתוכו דברים חדשים,
תפיסה אחרת או צורת התבוננות חדשה.

גם חיזוקים קשה לקבל כשהלב מכווץ וכואב.

הקשיבי לעצמך,
זהי את הקולות שזועקים בתוכך ותני להם מקום.

👈 שאלי את עצמך אם יש מקום לפנות לעזרה.
להשמיע את הדברים באזני מישהי שיכולה לתת יד, עזרה או הכוונה.

וברקע אולי יהדהדו דבריו של דוד המלך לְמוּד המשברים,
שכותב לנו בתהלים: עִמּוֹ אָנֹכִי בְּצָרָה.
לומר לנו שהקב"ה נמצא ומלווה אותנו גם בתוך הקושי.🤍