שבת נקראת 'חמדת הימים'. ימי השבוע נקראים ראשון, שני, שלישי – ביחס לשבת – מפני שהם ערוכים בציפייה לקראתה. בבנין שאינו שלם, המציאות יכולה להתהפך. לפעמים, מתחילת השבוע האישה סופרת בבעתה כמה ימים נשארו לה עד היום הקשה ביותר בשבוע, יום שרק מדגיש את החלל בחייה. ישנם הקשיים מול החברה: שוב אני באה לבית הכנסת בראש השנה, רואה את כל הבנות (רובן צעירות ממני) שבמשך השנה התווספה להן עטרת תפארת של כיסוי ראש, ורק אצלי הכול כשהיה… שוב עלי להופיע לחג עם גיסותיי, אחיותיי וילדיהן, ולחפש מעט עונג מקשר קל ודל עם האחיינים המתוקים, שהקשרים המשמעותיים שלהם אינם איתי.
אך גם בלי מפגשים חברתיים ומשפחתיים מלחיצים, שבת הוא יום שמאפשר פחות ניחומים בדברים סביבתיים. אינני יכולה לצלצל לחברה טובה שגרה רחוק, ליהנות מהעבודה שבה אני מרגישה מצליחה, או להאזין למוזיקה שמרגיעה אותי. אם יש לי ילדים שאני מגדלת לבד, אין לי את הגן או המעון שישתתפו איתי. אם הקשר עם בעלי לא תקין לאחרונה, האינטנסיביות של השבת מדגישה את זה…
אני מאחלת לכל אחת ואחת שסובלת מהתופעות האלו או מאחרות, שהמציאות תשתנה לטובה, ובקרוב! אבל איננו יכולות לחיות רק בציפייה לשינוי. כשהמציאות שלנו היא קושי ומחסור, זו המציאות. אלו החיים, זה הניסיון.
הבעיה היא שהסבל הוא כפול: גם המציאות החסרה מכאיבה, אך גם המשמעות שאנו נותנות לה: רגשות אשם, תחושת חוסר ערך וקנאה. על שבת נאמר: 'מעין עולם הבא'. 'יהי בעיניך כאילו כל מלאכתך עשויה'. כל התחושות הקשות שהזכרנו, סותרות ממש את רוחה של השבת. בוודאי כבר שמעת המלצות לעזוב את המבט המדגיש את הסבל גם בימות החול ולאמץ חשיבה חיובית. אך זה לא תמיד מצליח. שבת יכולה לעזור בזה. אמרי לעצמך שרק ליממה וקצת את מתרוממת למקום שמעריך את החיים שלך כמו שהם ומודה עליהם. אם תצליחי, בעזרת ה' גם ימי החול שלך יראו טובים בהרבה.
ומהצד המעשי, והפשוט יותר: שיטתו של שמאי הזקן היא, שדברים טובים שומרים לשבת. הרבה בנות רווקות משתכרות יפה ויכולות לפנק את עצמן גם באמצע השבוע במאכלים האהובים עליהן. אבל אם נתרגל לכבד דווקא את השבת במאכלים האהובים, יום השבת יהפוך למתוק יותר. לפעמים רווקות מתארחות הרבה ולכן הן מוותרות על החוויה המסעירה (כן, עד כדי כך) של האפייה והבישול. למה? אין שום קשר בין מצב משפחתי ובין הפן הנשי של יצירה במטבח. את יכולה לסכם מראש עם המארחים מה את תביאי. את יכולה גם להזמין אותם לפעמים אליך. לא רק שאת, כרווקה, יכולה לבשל לא פחות טוב. להיפך, יש לך יכולות להתרכז ולהגיע לתוצרים יותר מיוחדים ומושקעים.
הציפייה לשבת יכולה להתעורר לא רק באוכל. כתבות מעניינות, ספר שהמליצו לי עליו, בגד יפה. אם אשמור אותם לשבת, היא תהיה נעימה יותר. ולא רק בשבת ארוויח – הדחיה והציפיה יעזרו לי גם במשך ימי השבוע לעורר ציפייה ליום המיוחד, וכך לזכות שגם אצלי השבת תהיה "חמדת הימים", עד שבעזרת ה' הבנין יהיה שלם.
נברך ונתברך, שה' ימלא את משאלות הלב של כולנו לטובה!